החלטה בתיק סע"ש 38883-12-12

2.            לטענת המבקש, הוא בן 63 שנים, נכה בשיעור 76% (לפי אישור שצורף עם בקשתו), והועסק במשך כל תקופת עבודתו באוניברסיטה במכון לאבולוציה (להלן: המכון), כעובד ארעי. לטענתו, פיטוריו, שנועדו ליום 6.1.13, הינם תוצאה של שיקולים זרים ולא מקצועיים, בעקבות החלפת ראש המכון, בחודש 10/08, ועקב מחלוקות של יוקרה בין בעלי תפקיד באוניברסיטה. לטעמו, תלונות כלפיו הועלו רק בשנתיים האחרונות, לאחר כניסתה לתפקיד של מינהלנית חדשה - גב' ענת מרקוביץ' (להלן: ענת), מתוך התנכלות לכל המקורבים לראש המכון הקודם ומי שהקימו - פרופ' אביתר נבו (להלן: פרופ' נבו), על-ידי המנהל הנוכחי של המכון, פרופ' אברהם קורול (להלן: פרופ' קורול) ומקורביו, ובהם ענת.

3.            בין היתר, העלה המבקש טענות כלפי הליך "שימוע", שהתקיים תוך שנפלו בו פגמים מהותיים, לדעתו; טען, כי פוטר בשל גילו, כ- 4 שנים לפני מועד יציאתו לגמלאות, על יסוד נוהל בלתי תקין, והוא סבור, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת השארתו בתפקיד עד לסיום ההליך המשפטי.

4.            מנגד - טוענת האוניברסיטה, כי פיטורי המבקש מעבודתו במכון נובעים מחוסר שביעות רצון מתמשך של הממונים עליו, בשנים האחרונות לעבודתו, כאשר למרות התראות חוזרות ונשנות, המשיך המבקש שלא לקבל את מרותם, ולפעול ככל העולה על רוחו ובניגוד להוראותיהם, התנהלות שהובילה להסבת נזקים למכון, עד כדי חשש לביטול הרישיון להמשך המחקר במכון, מטעם המועצה לניסויים בבעלי חיים. לדעתה, לא נפל כל פגם בהליך הפיטורים, אשר יכול לאיינם, ובמסגרת מאזן הנוחות - אין לכפות על מעביד להעסיק עובד בניגוד לרצונו, ודרך המלך היא במתן סעד של פיצויים, במקרה המתאים; על כן - כך סבורה האוניברסיטה - ככל שיימצא, כי נפל פגם כלשהו במעשיה, יהיה מקום לבחון את השלכותיו על זכאותו של המבקש לפיצויים בגינו, במסגרת ההליך העיקרי, ולא לחייב אותה להמשיך להעסיקו, דבר העלול להסב לה נזק ממשי.

5.            יצויין, כי אין חולק, שבמקביל לעבודתו במכון, במשרה חלקית, עבד המבקש גם בטכניון, בהיקף של חצי משרה. הוסיף המבקש וטען, כי פיטוריו מהאוניברסיטה נגועים אף בפגם של הפסקת עבודתו תוך כדי היותו חולה, בעוד שלטענת האוניברסיטה - חרף תעודות רפואיות שהוצגו, בתקופה האחרונה לא התייצב המבקש לעבודתו אצלה, אבל, המשיך כל העת לעבוד בטכניון - עובדה שאין עליה מחלוקת - ומכך היא מבקשת להסיק, שלא מדובר במחלה אמיתית.

6.            עניין לנו בהחלטת ביניים, ובשלב זה של הדיון, התשתית העובדתית נקבעת ברמה הלכאורית בלבד, הנסמכת על העולה מכתבי בי-דין והנספחים להם. אשר על כן, לא התרנו לאוניברסיטה להזמין עדים מהטכניון או לקבל מהם מסמכים ולא אפשרנו לתובע לחקור מי מהמצהירים מטעם האוניברסיטה, כאשר ברור, כי הנושאים הרלבנטיים לצו הביניים, יחזרו על עצמם גם בהליך העיקרי, ואין הצדקה, לטעמנו, לחקירות כפולות.

7.            לאחר שעברנו על הבקשה והתגובה, על נספחיהן הרבים, וחזרנו ועיינו בטיעוני הצדדים לפנינו, דעתנו היא, כי - לכאורה - אין הצדקה להתערב בהחלטה על פיטורי המבקש; זאת, על יסוד העולה מהחומר שלפנינו - הנקבע, כאמור, רק לכאורה, בהתחשב בשלב הדיוני בו אנו נמצאים - שלהלן תמציתו:

                     א.            המבקש הינו בעל תואר שני בזואולוגיה, מאוניברסיטה באוקראינה, והחל עבודתו באוניברסיטה לפני שנים רבות, סמוך לאחר עלייתו ארצה; לטענתו - בתאריך 1.7.91 [ס' 3 לתצהירו, בתמיכה לבקשה; ס' 6 לתצהיר פרופ' נבו, אשר תחת ידו הועסק המבקש מתחילת דרכו באוניברסיטה ועד שנת 2008], ולטענת האוניברסיטה - בחודש 1/95 [ס' 4 לתצהיר ענת]. מסמכי התקשרות בין הצדדים שלפנינו מאוחרים לשנים הללו, אך, איננו נדרשים, כרגע, לקביעת מועד ההתחלה המדויק, כאשר ברור לכל, שמדובר בתקופת העסקה ארוכה. עוד מוסכם, כי מתחילת העסקתו באוניברסיטה, עבד המבקש כ"עובד בית-החיות", במכון, ותפקידו היה, בין היתר, תחזוק בית החיות וטיפול בבעלי החיים בו, המשמשים בביצוע ניסויים בבעלי חיים, על ידי החוקרים במכון.

                     ב.            במסגרת תפקידו, מטלותיו העיקריות של המבקש היו טיפול בבעלי חיים ותחזוק בית החיות, מתן סיוע לחוקרים וקשר עם גורמי פנים וחוץ; כמטלות משניות נדרשו האכלת החיות, ניקוי הכלובים, מעקב אחר המצב הבריאותי של החיות, הזמנת מזון ואחסונו, וסיוע בביצוע ניסויים בבעלי החיים [ס' 11 לבקשה ולתצהיר המבקש; תצהיר ענת - נספח א'].

                      ג.            העסקת המבקש במכון היתה בתחילה בהיקף של 50%, לימים הוגדלה משרתו להיקף של 60%, והחל מיום 1.2.12, הועמדה משרתו על 70% [נספחי ג'-ד' לבקשה].

                     ד.            עד לשנת 2008, הועסק המבקש תחת ידו של פרופ' נבו, מי שייסד את המכון וניהל אותו בשנים 2008-1973, שבכל תקופת העבודה המשותפת, הוקיר את המבקש רבות על עבודתו והמשיך לעבוד עמו, כחוקר, אף לאחר פרישתו מניהול המכון [תצהיר פרופ' נבו, שניתן כתמיכה בבקשה].

                     ה.            כמתחייב מתפקידו, נדרש המבקש למלא גם אחר הוראות הוטרינר המוסדי, ד"ר ניק סוטניצ'נקו (להלן: הוטרינר), בכל הנוגע לטיפול בבעלי החיים ולצורך שמירת מצב בית החיות במכון ברמה נאותה, כמקובל וכמתחייב, בין השאר, מהוראות המועצה לניסויים בבעלי חיים; דרישות שנועדו לצורך שמירה על קיום המחקר המבוצע על ידי האוניברסיטה, במסגרת בית החיות.

                      ו.             בחודש 10/08, החליף את פרופ' נבו, כראש המכון, פרופ' אברהם קורול, אשר עם תחילת כהונתו בתפקיד סבר, כי ישנן מספר בעיות מהותיות וחריגות בנוגע לאופן ביצוע עבודתו של המבקש במכון. לדעתו, בעיות אלו לא טופלו באופן מספק, גם בשל העובדה, שבמשך תקופה ממושכת לא היה מינהלן למכון [תצהיר פרופ' קורול, ס' 6].

                      ז.            בשנת 2010, החלה ענת לכהן כמינהלנית המכון, והיא ופרופ' קורול שיתפו פעולה לשם תיקון ליקויים שהתגלו, לטעמו, במכון. במסגרת זו, נפגש פרופ' קורול עם המבקש מספר פעמים והבהיר לו את הבעייתיות שהוא רואה בהתנהלותו, הבאה לידי ביטוי גם בפן המינהלי וגם בפן המקצועי, ובעיקר בכך שהוא חוזר ומפר את הוראות הממונים עליו - פרופ' קורול וענת, מבחינת האחריות המינהלית, והוטרינר, מהבחינה המקצועית.

                     ח.            המבקש סירב לטפל בכל החיות בבית החיות, לא יידע את פרופ' קורול או ענת באשר לשעות עבודתו, שהשתנו לפי ראות עיניו, נהג לבצע שעות נוספות ללא אישור מראש של הממונים עליו, ואף סירב להשתמש בציוד המגן שסופק לו. בשל כך, קיים פרופ' קורול פגישות נוספות עם המבקש, שהועלו על הכתב במכתבים אליו [ראו: מכתבים מיום 3.7.11, 17.8.11, ו- 8.9.11 - נספחי ב' לתצהיר פרופ' קורול]. במכתבים אל התובע הודגשה כפיפותו המינהלית לראש המכון ולענת, וכפיפותו המקצועית לוטרינר.

                     ט.            המבקש סירב למלא אחר הוראות הוטרינר, בנוגע לטיפול בחיות, וכפי ששמענו מבא-כוח המבקש, בדיון לפנינו - המבקש סבור, בגיבוי פרופ' נבו, שהוא מבין את כל הקשור בטיפול בחיות, יותר טוב מהוטרינר, שאין לו התמחות בבעלי החיים הספציפיים שהמבקש מטפל בהם [עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 27-24].

                      י.             הוטרינר התריע על ליקויים שנמצאו במכון, במיוחד בקשר לכלובי החולדים, שבאחריות התובע; ליקויים אשר נסמכו גם על ביקורת שנערכה על ידי נציגי המועצה לניסויים בבעלי חיים של משרד הבריאות, ביום 2.3.11 [נספחי ה' לתצהיר ענת]; התובע נדרש להתאים עצמו להערות, הן מבחינת תחזוקת המכון והן מבחינת שעות העבודה בו [נספח ו' לתצהיר ענת], אולם, לדברי הוטרינר, לא פעל למלא אחר הוראות של המועצה לניסויים בבעלי חיים, דבר שלדעת הוטרינר "עלול לגרום לפסילת רישיון האוניברסיטה לביצוע ניסויים בבעלי חיים."[מכתבו מיום 25.5.11, אל פרופ' קורול - נספח ז' לתצהיר ענת].

                    יא.           ביום 4.7.11, התקיימה פגישה עם המבקש, בה חזרו והבהירו לו את כפיפותו המקצועית והמינהלית, ואת החובה להקפיד לשמור את כלובי החיות נקיים, עם מעט מזון [ראו: סיכום פגישה שנערך ע"י ד"ר לינק, מנהל רשות המחקר - תצהיר ענת, נספח ט']. באותו יום נערכה ביקורת במכון מטעם המועצה לניסויים בבעלי חיים, אשר ראתה, כי מרבית הליקויים שנמצאו בהחזקת החולדים במתקני המכון, בביקורת קודמת - "תוקנו במעמד הביקורת הנוכחית"[מכתב מב/1, מיום 21.7.11, שהוגש במהלך הדיון לפנינו]; ואולם, סמוך לאחר מכן, כבר ביום 5.7.11, חזר הוטרינר על הטענות העיקריות נגד עבודתו של המבקש, כאשר לטענתו, הוא "נאלץ לכתוב מכתב חריף על אופן עבודה של פבל טובבין ... אני לא מוכן לקבל צורת ניהול זאת של בית חיות ...". הוטרינר הוסיף ואמר, כי בהיעדר שינוי דרסטי לטובה בניהול בית החיות שבאחריות המבקש - אותו השווה, לעניין הרמה הראויה, לבית החיות בבנין רבין, מעבדות פסיכולוגיה - הוא ייאלץ לפנות עם הבעיה הזאת למועצה לניסויים בבעלי חיים [תצהיר ענת, נספח י"ט2]. הוטרינר לא היה שבע רצון מהמבקש גם בהמשך, ותלונותיו חזרו ונשנו [למשל: במכתבו מיום 11.10.12 - נספח כ', שם; מכתבו מיום 25.10.12 - נספח כ"ג, שם; תרשומת דוא"ל מיום 28.11.12, נספח ל"ט, שם].